גם אני מכירה. ועדיין – –
הטעות, גם אם היא מגלגלת טעויות נוספות (וזה יכול לקרות), אינה אומרת שההורות שלנו משובשת!!
תודה למאות אימהות שהגיבו לשאלה שלי "מה הביטוי הורות משובשת אומר בשבילך" גם אני מאמינה, כמוך, שבורא עולם בחר בי כדי להיות האמא לילדים שלי (כלומר שלו :)). ואנחנו ההורים הכי טובים עבורם, עם הכישרונות ועם החסרונות.
עם זאת, אם יש טעויות שגורמות לעוד טעויות, וזה הופך לכדור שלג מאיים, כמו:
• אמירות שגורמת לוויכוח ומעצימות את עקשנות ילדינו
• צעקה שגורמת לצורת דיבור לא הולמת
• וויתור שמלמד ההפך ממה שחשוב
כדאי למצוא איך עוצרים את המעגל הזה בלי להדביק עלינו האימהות מדבקה כה מעליבה, נכון?
גלי את האושר שיש במודעות עצמית
תזכרי שאת א.מ.
מאמינה שאת זוכרת שאת אמא ביום ובלילה, אה? אבל לא, אין כוונתי רק לאֵם = אמא לילדים, אלא א.מ. הם ראשי התיבות של אמא מודעת!
כדי להבין מה קורה בבית:
*מה הדברים הטובים שאת עושה כדי לחזק אותם*
*ואילו דברים דורשים שינוי והתאמה ליכולות שלך או של ילדיך*,
נדרשת מודעות עצמית.
מי שחיה ללא מודעות היא כמו בן אדם שישן כל הזמן…
ציירי במחשבתך ארוחת צהרים שהכנת באהבה רבה, ובזמן שהיא מתבשלת על אש נמוכה החלטת לקרוא משהו מעניין (הלוואי)…ו.. נרדמת. עבר זמן הבישול, התייבשו כל הנוזלים בתבשיל ואת ישנה, לא שמה לב. רק אם התבשיל יישרף ממש והריח יתפשט סביבך עם ענני עשן סמיך, רק אז – אולי תתעוררי עם הריח החזק.
אבל אז, מי יודע כמה תצליחי להציל מארוחת הצהרים המושקעת? אויש. 😥
כשהגוף מתוך שינה, הוא אינו מגיב לגירויים כפי שהוא עושה בזמן ערות.
בזמן ערות הגוף ערני וקשוב לקורה סביבו. ועם קצת מחשבה, הוא מתאים את עצמו לפעולות הנדרשות בהתאם למצב וכך מנצל את האפשרויות בצורה הכי טובה.
אני בטוחה שאת לא רוצה שהאוכל יישרף לך או לענייננו – לשרוד את השנים כשהילדים עוד קטנים בלילות לבנים, במקום להקנות להם הרגלי שינה בריאים לכל החיים. לכן אני ממליצה לך: תהיי א.מ.- אמא מודעת למה שקורה בסביבה.
מה המפתח להיות א.מ.?
רשמי לעצמך את הצעדים שייצרו התנהלות מודעת בביתך
המפתח הראשי להיות א.מ הוא להיות במודעות. הנה צעדים להשגת התנהלות מודעת, שכבר יכולה לייצר שינוי בחייך:
1. להבין מה קורה במציאות. כן, להיות במודעות ולהביט למציאות בעיניים
2. להכיל מה שקיים כפי שהוא (לעכל שזה המצב הנוכחי, לא לחיות באשליות. ולקבל את המציאות באהבה)
3. רק אז לחפש את התשובה: "למה זה קורה?"- לחפש את שורש ההתנהגות/ המצב
4. להצמיד אליה פתרון מתאים.
כדי להבין את הצרכים של התינוק והילדים שלך, את צריכה גם להכיר את עצמך, ואת הרצונות שלך. רק אז תצליחי ליצור התאמה הרמונית ביניכם.
קחי רעיון ליישום קל שיעזור לך בשעת ניסיון –
• הזכרי בקושי מסוים – הכילי אותו. לכולם יש קשיים בהורות.
• ועכשיו, תעני: מה הרצונות שלך באותו רגע? מה הרצונות של התינוק / ילד שלך?
• כעת את יכולה לחפש פתרון שמתאים לשניכם.
ולא, אני ממש לא מתכוונת לוותר ולתת לתינוק או לילד את מבוקשו. אני מתכוונת לשוחח ולדבר מתוך נחת (כן, גם עם תינוקות!), מתוך הבנה כלפי מה שאת מרגישה ומה השני מרגיש.
תני צ'אנס לרגשות להתקיים, תכבדי אותם ומצאי פתרון מתאים למצב. את תראי את ההבדל. הילדים שלך יירדמו רגועים יותר *ייקון*.
ניסית? כתבי לי תגובה כאן למטה. אשמח לשמוע לאיזו תובנה הגעת.
באהבה
חנה בתיה
4 תגובות
הי חנה בתיה,
קיבלתי המלצות עליך מגיסתי שרשומה בקבוצה.
החלטתי לנסות.. אבל תאמת אני קצת מוטשת…
יש לי 2 בנים שניהם נלדו פגים( אומרים שזה משפיע על האופי😁)
הגדול בן 6 והקטן בן שנה ו4
הבן הקטן שלי טיפוס עצבני ואני לא סתם אומרת!
מאז שהוא נולד הוא לא רגוע בכלל!! היינו אצל אוסטרופט… ואצל רופא ואמרנו שהילד לא רגוע… לא היה איזה משהו מיוחד… ניסיתי לאחרונה את העצות שלך לגבי שינה.. אולי לא יושן מספיק ביום.. אבל מהר מאוד הוא לא רוצה לישון יותר מפעם אחת וגם זה שעה פלוס מינוס.
בעיקר העצבים שלו זה כמו ילד של גיל שנתיים שהכל שלו. הוא כל הזמן צורח כי הוא לא מגיע למטרה שלו.. זה לא נעים בכלל לשמוע ילד שצורח כל הזמן! וזה לא בכי של צרחות… זה צרחות של עצבים.
אא להסיח לו את הדעת הוא תמיד יחזור למה שראה קודם…זה שהוא שובב זה בסדר ונרומלי.. ילדים.. אבל לא מבינה למה הוא כל הזמן צועק..
אשמח לשמוע איך להתמודד איתו… נשמע שזה פשוט אופי אקשן… אפילו חיבוק הוא לא נותן לי לתת לו😪
שלום ענת! תודה על המילים החמות וגם תודה על השיתוף שלך
את לא לבד בחוויה הזו, הרבה אימהות מתמודדות עם ילדים שקשה להם לווסת את עצמם.
ייתכן שהמחסור שינה משפיע גם על המצב רוח שלו אבל לא רק –
הוא פשוט מאוד רוצה את הדברים!! 😛 ועכשיו.
וגם קשה לו כי אולי לא מצליח (מכל סיבה…)
תנסי להבין את החוויה שלו, וכשתצליחי ממש לחוות אותה (אפילו תחשבי על עצמך, יש דברים שאת מאוד רוצה לפעמים?)
בטוחה שאת תמצאי דרך לדבר איתו ולהושיט לו יש בלי לנסות להרגיע את הבכי (כי לא זו הבעיה שלו).
אל תשכחי לחשוב על עצמך ולנטרל לכמה רגעים את הרצון שלך (שקשה לשמוע את הבכי כל הזמן)
ספרי לי איך הלך התרגול 🙂
ניסיתי. אמרתי לבן שלי בן השנתיים לפני השינה שאם הוא יתעורר באמצע הלילה אני ירדים אותו חזרה במיטה שלו. וברוך ה' הוא ישן לילה רצוף!
הדיבור לילד וההכנה שלו למה שעומד לקרות בעיניי זה חשוב מאוד. ככה לדעתי גם הילד יותר ישתף פעולה- כי מסבירים לו ולא רק "מנחיתים" עליו את המצב החדש.
בלילה האחרון גם אמרתי לו שאשאר לידו עד שירדם והוא נרדם ללא בכי או התנגדות תוך כמה דקות!
נ.ב. את העיצה לומר לו שאם הוא יתעורר ארדים אותו חזרה במיטה, קיבלתי מגברת ג. אישה יקרה במעון של הבן שלי.
מהמקום שבו הייתי אני ממליצה בחום לפנות לייעוץ ולא להתעכב ולנסות להתמודד לבד, כי העצות וההדרכות של בעלי הניסיון והידע לפעמים פשוט מצילות את השינה של כל המשפחה.
ה' יברך אותך!
תודה על הכל!
אביגיל תודה רבה על השיתוף 🙂
כשאת מכינה אותו למה שהולך לקרות זה אומר שאת מבינה את החוויה שלו ומה הוא עלול להרגיש כשזה יקרה 🙂
מדהים!