בספר של טרייסי הוג "הלוחשת לתינוקות" מפורטים כמה גורמים נפוצים לרפלוקס אצל תינוקות, כמו: תינוקות שהיו במצג עכוז, חבל טבור שנכרך בשעת הלידה על צוואר הילוד, צהבת ילודים, לידה בניתוח קיסרי ומשקל לידה נמוך. בנוסף, ידוע כיום שגם פגים מצויים בסיכון גבוה יותר להיוולד עם רפלוקס. ויותר מכל, חשוב לדעת שרפלוקס הוכח כתורשתי. ולכן אם אחד מהתינוקות שלך סבל מרפלוקס ייתכן מאוד (מקווה שלא) שילדים נוספים יסבלו מזה.
יש תינוקות שהרפלוקס מורגש אצלם כבר מרגע הלידה. בדרך כלל אימהות שחוו את החוויה של גידול תינוק עם רפלוקס, כבר יודעות לזהות את המחלה בימים הראשונים של חיי התינוק. אך בד"כ אחרי שבועיים מהלידה התינוק יתחיל לבכות יותר, להרגיש בחוסר נוחות רבה בזמן הארוחה ולאחריה, וגם לחוות קושי משמעותי בזמן השינה.
הרפלוקס נעלם בד"כ בהדרגה לקראת תום השנה הראשונה של הילד ובמקרים חריגים וקשים עלול הסבל להימשך עד גיל שנתיים.
מה תכל'ס גורם לרפלוקס?
רפלוקס הינו מצב פיזיולוגי שיש להכיר אותו כדי לזהותו
כשתינוקך אוכל, האוכל נכנס לפה ועובר מסלול דרך הוושט עד הקיבה. בין הוושט והקיבה יש סוגר שנקרא "ספינקטר" או "שוער" שמחבר ביניהם. מטבעו הספינקטר אינו בשל בגילאים צעירים מאוד והוא גם רפוי יותר, מה שמאפשר לתינוק להוציא אוויר (גרפס) בקלות. מנגד זה גם גורם לכל התינוקות (בהכללה) לפלוט או להעלות את האוכל מהקיבה מעלה ושוב מטה. זה בעצם נקרא רפלוקס תקין ולכל התינוקות יש את הרפלוקס הזה…
מתי הרפלוקס הופך לבעיה?
כשחומצת הקיבה עולה יחד עם האוכל וגורמת לתינוק צרבת ומצוקה. המצב הזה נקרא בשפה הרפואית "מחלת רפלוקס" ובלשון אימהית – "רפלוקס". קיימים מצבים בהם המצב מגיע ממש לרמה חמורה יותר, החומצה שעולה ויורדת בוושט גורמת לפצעים פתוחים ודלקתיים ברקמות הפנימיות בגוף ואז נראה פליטות ו/או יציאות מלוות בדם.
כשאימהות בטוחות שהתינוק שלהם סובל והן מתייחסות לכאב של התינוק כ"רפלוקס" או שאינן יודעות בדיוק מה קורה אתו, הרבה פעמים הרופא יהיה אדיש ויגיד שזה טבעי (אכן יש רפלוקס טבעי, אך יש מצב שמכונה מחלת רפלוקס) ושתינוקות אמורים לבכות והם עושים את שלהם:( זה מה שקרה לברוריה, לקוחה יקרה מאוד שסבלה 7 חודשים והיתה בטוחה שתינוקה סובל, אך הרופא המשיך לומר שהתינוק בסדר…
יש לדעת שבמחלת רפלוקס לא תמיד נראה פליטות בפועל, מצב המכונה "רפלוקס סמוי". התינוק סובל, כאוב, בוכה.. אך שום דבר אינו נראה לעין… זהו מצב שכל כך מבלבל ונותן הרגשה של "מה לא בסדר אצלי או עם התינוק"….
איך לזהות אם התינוק סובל מרפלוקס?
אימהות יודעות הכי טוב
אם הגעת עד כאן, זה אומר שמצאת עניין בכתבה ושהיא משקפת איכשהו את מצב הבייבי שלך. רק את חווה את התינוק שלך 24 שעות ביממה ולכן אתן לך רשימה של השלכות שיעזרו לך לזהות האם סיבת הבכי של התינוק שלך היא רפלוקס.
כדי לעזור לך בזיהוי ההשלכות, הן מחולקות לפי ההקשר בו את פוגשת את הסיטואציה. סביב האוכל/ שינה/ זמן הערות של תינוקך.
ממליצה לך להדפיס את הקובץ המצורף, בו מפורטות התופעות השונות, ולעקוב אחרי שכיחותן אצל תינוקך לאורך מספר ימים. (לנוחותך הכנתי לך קובץ להדפסה כאן)
בתחום האוכל:
- בכי ואי נוחות בזמן ארוחה ו/או אחריה
- האוכל "עולה ויורד", גם אם אין פליטה
- פליטות, לפעמים מלוות בדם
- גרפסים מרובים וקושי בשחרור הגרפס
- צרבת
- קושי באכילה (סירוב או אכילה בכמויות קטנות כי הנפח של הכמות בקיבה מציק)
- חוסר עליה במשקל (לעיתים/ בחלק מהמקרים)
- חווית אכילה שלילית (קיים רק בחלק מהמקרים)
בזמן ערות:
- בכי בזמן שכיבה להחלפת טיטול או משחק
- בליעת אוויר ללא קשר לאוכל
- גיהוק
- גרפסים וגזים מרובים
- בכי ב"חוויית" הגרפס (אחרי שחרור או לפני שחרור הגרפס)
- יציאה/יציאות מרובות, בכמות גדולה/ בבת אחת, נראה שכמות גדולה של פסולת השתחררה מהגוף לאחר שהיתה כלואה.
- לפעמים היציאה מלווה בדם.
- רעשים מוזרים בבטן (הנובעים מבליעת אוויר)
- פליטות בטווח זמן ארוך אחרי הארוחה (לאחר שעה + מהארוחה), לפעמים הפליטה מלווה בדם (האוכל "עולה ויורד", גם אם אין פליטה)
- צרידות או שיעול מרובה (התקפים) (קיים לעיתים, רק בחלק מהמקרים)
בזמן שינה:
- קושי בהרדמה ובהירדמות, עד כדי דילוג על שינת לילה
- שינה קצרה מאוד
- התקפי כאב ובכי בלתי פוסק בשעות אחר הצהרים
- שינה מאוחרת בלילה
- חוסר שקט- אי יכולת לשכב ברוגע
- גרפסים במהלך השינה
הצילו, מה עושים כשהתינוק סובל מרפלוקס?
הזיהוי הוא כבר חצי פיתרון, אך מה עם החצי השני? יש הרבה דרכים איך להמשיך לעזור לתינוק
חשוב לי לציין כבר בתחילת רשימת הכלים שיעזרו לך לעזור לתינוקך, שלא צריך לוותר על ההנקה. לא פעם שמעתי על אימהות שקבלו המלצה מהרופא או מאימהות אחרות לעבור לתרכובת מזון AR (אנטי רפלוקס) וחבל… לא תמיד מומלץ להשתמש בתרכובת מזון AR כי התועלת שלה היא אך ורק לפליטות ולא לכאב הנגרם בגלל החומצה שעולה לוושט. ובכלל, לא חבל לוותר על ההנקה?
- ההמלצה הראשונה והחשובה: לחפש חוות דעת רפואית ואף שתיים
(במקרה שאת בטוחה שיש משהו והרופא לא מזהה) הרופא בשיחה אתך יברר איך התינוק מגיב למצבים שונים במהלך היום ויחליט אם מדובר ברפלוקס או לא. (בדיוק כמו המעקב העצמי שעשית בעקבות ההשלכות שנתתי לך למעלה). ייתכן שאם מדובר ברפלוקס הרופא ירשום לתינוקך לקחת תרופה ממשפחת אומפרזול.
- המלצה שניה: הפרידי בין אוכל לשינה
כיוון שמה שמציק לתינוק זו החומצה שעולה ויורדת אחרי הארוחה בעקבות ה"ספינקטר" שרפוי ופתוח למדי, חשוב להפריד את זמן האוכל – שאז הקיבה של התינוק מלאה – לזמן השינה – שאז התינוק שוכב ותוכן הקיבה עלול לצאת בקלות רבה יותר. המצב דומה לבקבוק מלא ופתוח.. אם את משכיבה את הבקבוק המלא במים, מה יקרה? תוכן הבקבוק ישפך, נכון?
- המלצה שלישית: לשמור על שגרה
אני תמיד ממליצה לשמור על סדר יום ושגרה. סדר היום שעליו אני ממליצה לתינוקות הוא "סדר יום א.נ.י"
אנ"י הם ראשי תיבות של הפעולות שתינוקך עושה ממילא. כשהמטרה היא לסדרן בסדר הנכון עבורו: התינוק שלך אוכל, ואז הוא נהנה ואח"כ הוא ישן.
זה גם בדיוק מה שהמלצתי לך למעלה – להפריד אוכל משינה.
השגרה נותנת לתינוק ביטחון שהוא יקבל את הצרכים שלו. וגם לך, אמא, סדר היום נותן בהירות על מה הם הצרכים שלהם תינוקך זקוק. (על החשיבות שבסדר יום אני מדברת כאן). עבור תינוקות עם רפלוקס סדר היום חשוב עוד יותר מפני שכל אכילה מיותרת, תגרום להם להיות "מלאים" ולסבול יותר מצרבת…
זה יכול לקרות כשהתינוק מתקשה להירדם ומרוב עייפות מתחיל לצרוח עד שאת חוששת שאולי הוא כבר רעב… אבל גם אם יירדם בהנקה הוא לא בהכרח ימשיך לישון, במיוחד אם את משכיבה אותו בעריסה (כי אז תוכן הקיבה עולה והוא מתעורר עם כאב) ואז אולי את שוב מניקה… והצרחות ממשיכות.
- המלצה הרביעית: התנהלות נכונה בפעולות של תינוקך.
- להגביה את הראש בזמן אכילה/ האכלה
- להוציא גרפס אחרי האוכל וגם בזמן ערות (לא להתייאש!)
- לדאוג לתנוחה מאונכת ב-15 דק הראשונות בזמן ערות (כמו טרמפולינה / כיסא תינוקות)
- להגביה (את אזור הראש) בכל משטח עליו התינוק שוכב: כולל עריסה / עגלה ומשטח החתלה
- לעקוב אחר סימני עייפות כדי למנוע בכי מיותר
- להשכיב את התינוק מוקדם בערב ולמנוע את ההשלכות של עייפות יתר.
- לפעמים זה לא רפלוקס
חשוב לזכור שלא כל תינוק צרחן סובל מרפלוקס. חשוב לערוך בירור וליצור אבחנה מבדלת. יתכן שהתינוק סובל מרגישות לחלב, אפילפסיה של תינוקות או משהו אחר.
במקרה של אפילפסיה התינוק יראה כאילו "האוכל עולה ויורד לו"
אך באמת מדובר בתופעה אחרת שדורשת טיפול מיידי. לתועלתך אני מצרפת לך קישור לסרטון בו את יכולה לראות איך ההתקפים נראים (תלחצי כאן)
אם את רוצה להכיר יותר פתרונות למה שעלול להכאיב לתינוקך, את מוזמנת להצטרף לתוכנית "פתרונות למה שכואב לו" שם תקבלי עוד טיפים, תלמדי לשחרר גרפסים ולהתמודד עם כאבים שונים. (לפרטים כאן)
ואם מעניין אותך ללמוד איך בונים סדר יום לתינוק ואיך תצליחי להבין את הבכי שלו ולגרום לשנת לילה רצופה, מוזמנת "לתוכנית אם" פשוט לחצי כאן. (ותקבלי גם את התוכנית "פתרונות למה שכואב לו" כבונוס!)
לסיכום, אמא, אני רוצה שתהיי בטוחה ותצליחי להרגיע את התינוק שלך. זכרי שגם לרפלוקס של תינוקך יש פתרון ולא בהכרח נגזר עליו לסבול…. אך לא תמיד אנחנו מצליחות להעביר לרופא את כל מה שאנחנו חוות או מזהות אצל התינוק. אני בעצמי עברתי את הסיוט הזה כשביקרתי אצל 10 רופאים ואמרו לי שאני פשוט אמא צעירה….
ולכן, חשוב להיעזר ב"דף הזיהוי" שפרגנתי לך וגם לחפש חוות דעת נוספת.
רוצה לשאול, לשתף, לספר? מוזמנת! השאירי תגובה כאן למטה
